Arbel cliff
צפון יוון זה איזור גדול ויש בו המון מקומות יפים. ביולי אוגוסט מפוצץ בישראלים ונהיה קצת פחות פסטורלי, אנחנו ממליצים לבוא בסוף מאי עד סוף יוני, גם אם התחזית נראית גשומה. אנחנו נספר לכם כאן על המקומות שיצא לנו להיות בהם כמו איזור זגוריה, מטאורה וחצי האי פיליון. המקומות האלה מדהימים ביופיים, כל אחד שונה לגמרי מהאחר והם גם בין המקומות הכי מתויירים בצפון יוון. אנחנו ממליצים לכם ללמוד מהחוויות שלנו אבל גם לפתוח גוגל מאפס ופשוט למצוא הרפתקאות משלכם כי רוב הסיכויים שתסתובבו פה עם רכב שכור.
קודם, הנה הסרטון שעשינו באיזור יואנינה, זגוריה, צומרקה... מחוז אפירוס (Epirus) בגדול.
כשטסנו לצלם את הטיול הזה לא שילמנו על כלום, כמו שראיתם זה היה בחסות למטייל, אז אנחנו לא יודעים להגיד על מחירי האטרקציות כמו ראפטינג וקניונינג. אבל כן התרשמנו מאוד לטובה מהמדריכים של alpinezone.gr אז תדברו איתם אם בא לכם לעשות קצת אקסטרים בחופשה.
בקיצור זה היה כיף והכל אבל בואו נדבר על לבנות לשם חופשה בעצמכם. מה לעשות, איך וכל העניינים האלה. אז אחרי שחזרתי לשם לבד בלי חסויות ושילמתי על הכל (יצא לנו 4000 ש"ח לאדם לשבוע. כולל הכל, אפילו נסיעה לנתב"ג חישבנו), הנה מה שלמדתי.
לאן טסים
יואנינה - הכי קרובה לזגוריה וצומרקה ובינתיים אין לשם קו ישיר אז זה יוצא גם יקר יותר בדרך כלל. בערך שעה וחצי לייעדים בזגוריה, בערך שעה לצומרקה, שעתיים למטאורה והעיירה עצמה יושבת על אגם יפה ויש מה לעשות גם ביום וגם בלילה. אם תרצו לשלב גם חופים בחופשה, הייתי מוותר על חצי האי פיליון בגלל המרחק ונוסע מערבה לחופים הקרובים יותר.
סלוניקי - הטיסות ליואנינה בדרך כלל יעברו דרך פה. יוצא יותר זול לוותר על הטיסה ליואנינה ולהתחיל פה את ההרפתקה עם רכב שכור משדה התעופה. 3 שעות נסיעה למטאורה ובערך 5\6 שעות לזגוריה ובערך 3 שעות מחצי האי פיליון.
תבדקו ותשוו טיסות, כשאני עשיתי את זה יצא זול בהרבה לטוס לסלוניקי. התחלנו שם את הטיול, משם למטאורה, אחרי זה זגוריה, נסיעה לא קצרה לחצי האי פיליון ומשם חזרה לטיסה הביתה מסלוניקי. אם הטיסה ליואנינה לא הייתה כלכך יקרה כנראה שהייתי טס לשם ולא מגיע לחצי האי פיליון.
כרטיס סים
אפשר להסתדר בלי. יש וויפי במלונות ואפשר לשמור את המפה של כל צפון יוון בטלפון ולנווט בלי אינטרנט.
מי שבכל זאת רוצה, יש כרטיסי סים מקומיים עם חבילת גלישה מכובדת שתספיק לכם לכל החופשה. לנו זה עלה 20 יורו והייתה לנו קליטה כמעט בכל חור.
השכרת רכב
תחבורה ציבורית היא ממש לא אופציה באיזורים האלה. או שיש לכם מלא זמן ואתם רוצים לנדוד בטרמפים או שאתם שוכרים רכב.
הכי קל והכי זול להזמין רכב וגם ביטוח לרכב דרך rentalcars. אני עשיתי את זה והלך ממש חלק אפילו שהחזרתי אותו עם כמה שריטות קטנות (אופסי) כי עשיתי ביטוח שכולל הכל דרך כאן.
אה ו... גם אני התבאסתי על הצבע ועל הלוק התיירותי כשקיבלתי רכב כזה, אחרי זה גילינו שרכב קטן ואדום זה ממש קול ביוון חחח.
נהיגה ביוון יכולה להיות מאתגרת, בעיקר למי שלא נוהג. הדרכים באיזורים הכפריים פשוט מתפתלות ללא סוף (מכירים את העליות של חמת גדר? ככה, רק כל הזמן.) אבל החיבורים בין איזור לאיזור הם כבישים מודרניים, מהירים, ועולים כסף. מהנסיון שלי, שווה את הכסף.
לינה
אחרי שבניתם לעצמכם נתיב התקדמות כלשהו בחופשה, הגיע הזמן למצוא מקום לישון.
אנחנו נחתנו בסלוניקי באמצע הלילה. היו איתנו ישראלים שהחליטו לעלות ישר על ההגה ולנהוג 3 שעות עד מטאורה, אנחנו היינו יותר חכמים ומצאנו אירוח צמוד לשדה התעופה כדי לישון כמו שצריך ולעלות להגה רק בבוקר.
את שאר מקומות הלינה שלנו אני אפרט בהמשך.
היעד הראשון שלנו בטיול היה מטאורה (המנזרים התלויים). העיירה קלמבקה יושבת למרגלות עמודי האבן המרשימים ושם גם כדאי למצוא אירוח.
מצאנו מקום ממש בפינה של קלמבקה, במיקום ממש מדהים עם גישה למסלול רגלי בין עמודי האבן ממש מאחורי הבית.
אמרו לנו בפורומים ישראלים שאין סיבה להעביר לילה במטאורה. אבל הם לגמרי טועים. כמו כל מקום כמעט, הנוף פה בשיאו בשקיעה ובזריחה. ובתור צלם נופים הייתי חייב. חוץ מזה, בלילה העיירה ממש נחמדה.
האטרקציה הכי גדולה ופופולרית במטאורה היא ללא ספק המנזרים התלויים.
למען האמת אנחנו פחות נמשכנו למנזרים עצמם אלא יותר לעוצמה הטבעית של המקום.
מבחינתי המנזרים היו אחלה קישוט על עמודי האבן הענקיים, לא ממש עניין אותי להכנס לראות מה הנזירים עושים שם בפנים...
אחרי שהתמקמנו בדירה וירדנו לעיר לאכול ולשתות איזה בירה, הגיע הזמן לטייל סוף סוף! יצאנו ברגל והלכנו על שביל שעולה בין הסלעים לכוון אחד המנזרים. לא התכוונו להגיע למנזר, זה פאקינג המון עליה! אבל היה מדהים להסתובב בין ענקי האבן ולנסות לטפס עליהם.
לקראת השקיעה עלינו לאוטו ויצאנו לעשות את "הסיבוב" של מטאורה. זה לא איזור גדול, סיבוב מלא עם הרכב לא יקח לכם יותר מ20 דקות בלי עצירות. טוב בסדר אני יודע, מה הפואנטה לא לעצור? עם עצירות זה לוקח כמה שעות מלאות בנוף מטריף ואם אתם רוצים להכנס למנזרים... בעיה שלכם חחח.
עלינו למנזר הכי גדול וגבוה. יש פה כמה אבנים שאפשר לטפס ולראות מהם את הנוף.
אחרי זה המשכנו את הסיבוב, עצרנו בנקודת צילום פופולרית כדי לצלם את אחד המנזרים עם סלע מרשים ברקע, ואז המשכנו לנקודת התצפית הכי פופולרית לראות את אור השקיעה מלטף את מטאורה. לא יכולתי לבקש תאורה טובה יותר לצילום הזה.
אחרי השקיעה וכמה קפיצות בין האבנים, חזרנו לקלמבקה לאכול, לישון, ולתכנן את הבוקר.
כשחקרתי את מטאורה בגוגל מפות, ניסיתי למצוא מסלול הליכה בטבע ואולי אפילו למצוא אחד שעולה על העמודים. היה נראה לי שיש סיכוי שהפס הירוק הזה על הסלע מרמז שיש דרך לעלות עליו, אבל לא היו לי תקוות גבוהות מידי.
באותו ערב נתקלנו במדריך מקומי שעמד ליד עץ תות והציע לנו להצטרף לחגיגה. שאלתי אותו על מסלולים מומלצים ולשמחתי הגדולה הוא הצביע לי במפה בדיוק על אותו פס ירוק ואמר שזאת דרך קצת מאתגרת אבל הכי יפה שהוא מכיר פה. זה הוחלט, קמים עם אור ראשון ועולים לשם!
מומלץ רק למי שבטוח ביכולות שיווי המשקל שלו, שאין לו בעיה לטפס איזה אלף מדרגות ובטח שלא למי שסובל מפחד גבהים. אני אסמן פה מפה עם המסלול, שימו לב שהדרך תהיה הרבה יותר קשה אם אתם עולים אותה באמצע היום כי העליה חשופה לשמש ואתם סתם תזיעו מליון עד שתגיעו למעלה (שגם לא כל-כך נדיב בצל).
העליה יפה מאוד, בדרך הולכים ביער בין עמודי הענק ופוגשים צמחיה מיוחדת (בעיקר הפרחים הטורפים הענקיים האלה. זהירות הם מפיצים ריח של פגר). כשמגיעים למרגלות הסלע מתחילים לראות יותר נוף ומכאן זה רק משתפר כל הזמן. בקצה העליה פוגשים פתאום איזור יחסית מתופח עם דלת בסלע ומקדשון קטן, גם הוא חצוב בסלע. כנראה שמתגורר שם נזיר אז המשכנו בשקט לסוף המסלול שפשוט עולה על האבן הקירחת. פה נשאר פשוט להינות מהנוף המדהים ומהאור המיוחד של הבוקר שחודר בין העמודים אל היער שבוואדיות למטה.
בחיפושים אחר מסלולים בין האבנים נתקלתי גם בסלע המיוחד הזה בצורת שטרונגול שעומד באמצע היער מוקף במצוקים מכל הכוונים. אחרי ארוחת בוקר חזרנו בערך לאותה נקודה עם הרכב (זהירות עם הרכב בסמטאות פה. מאוד תלול וצר) כדי ללכת לראות את השטרונגול מקרוב.
כשהגענו אליו (10 דקות הליכה אם לא פחות) גילינו שממש קשה לראות את הגודל שלו מלמטה, צריך ממש לטפס על ההר שליד בשביל זה, אז כך עשיתי! (חחח) גילינו גם שיש עליו בולטים, אז מי שמחפש יעדים לטיפוס קירות, נראה לי שזה אחלה מקום.
זהו, מטאורה הייתה נהדרת. קנינו גירוס וערימת פירות לדרך (ממש בזול) ויצאנו לכוון היעד הבא שלנו: זגוריה.
יום למחרת רצינו לטייל בין הגשרים היפים. ללכת לצד הנחל. לצערינו היה יבש אז הלכנו לראות את עמק הויקוס מלמעלה ובדרך עצרנו ביער האבנים המיוחד. ארוחת צהריים במונודנדרי וחזרה לפפיגו. בדרך עצרנו שוב בבריכות רוגובו, כי למה לא?